כשהייתי ילדה קטנה הייתי מכורה לסיפורי אגדות.
הייתי הולכת לספריה העירונית בנס ציונה כל שבוע, ובוחרת את הספרים המנוקדים הכי עבים, עם סיפורי אגדות של עמים שונים. הייתי שוקעת שעות ארוכות בחדרי וצוללת בדמיוני לעולמות אחרים. רק שלא יגמר הספר, כדי להמשיך לברוח מהעולם שלי. בתקופת בית הספר היסודי לא הייתי מקובלת מבחינה חברתית. הייתי די לבד, וזו היתה אחת הדרכים להתמודד.
לימים, בגיל בוגר יותר, נתקלתי בספר שירים של המלחין סשה ארגוב, בשיר שריגש אותי והחזיר אותי ברגע לאותם ימים בודדים מילדותי. השיר נקרא "עוד מחכה לאחד", שכתב אהוד מנור:
עוד מחכה לאחד,
חלום ישן עוד מלווה, לא נבגד.
מחכה לאחד
כשיופיע אזהה אותו מיד.
עוד מחכה לאחד
אשר ישכיח בעיניו
את העולם וכאביו
לאחד
שחותם שפתיו יטביע בי לעד.
עוד מחכה, לא אפחד,
עוד נאחזת בחלום, לא אמעד.
מחכה לאחד
שהבטיחו לי בספר מנוקד.
עוד מחכה, לא אפחד,
גם אם הזמן שיניו נועץ,
עוד יש בי רוח עד אין קץ
לאחד
שציפור נפשי בכף ידו תרעד.
אם יש אהבה, אם יש אהבה
אם יש אהבה בעולם,
אז היכן היא הלילה?
אם יש אהבה, אם יש אהבה,
אחכה לה עד יכלו ימי ולילם.
עוד מחכה לאחד,
מילים רכות עוד ממתינות צד בצד.
מחכה לאחד
שיניף בי את הדגל המורד.
עוד מחכה, לא אפחד,
אשיב ללעג בדממה,
אמתין לו כאן זקופת קומה,
לאחד
שליבו ופיו שווים, רק לו בלבד.
לא הכרתי את הביצוע של עפרה חזה, וזה היה הרבה לפני החידוש של אביגיל רוז, אך המילים לבדן - עשו את שלהן. כל כך יפות ונכונות שמשהו בלב שלי נמס...
האמת שכבר הרבה שנים תודה לאל, מצאתי את האחד שלי בתחום הזוגיות.
אך השיר הזה מתקשר לי לדברים אחרים בחיי.
סיימתי להקליט את הדיסק שלי. יש 11 שירים מוכנים אחרי מיקס ומסטרינג, ועוד כמה שמתווספים כל הזמן.
אני מופיעה באופן קבוע, עם הרכב מעולה של חברים טובים שאני ממש אוהבת ונהנית לנגן איתם.
ועם זאת, הרבה שואלים אותי כל הזמן: "נו, מתי ישמעו אותך ברדיו? " או: "למה לא שמענו עלייך עדיין?..."
ואני לא ממש יודעת מה לענות.
אני כמובן רוצה להגיע להרבה אנשים, לרגש, להעצים ולשמח. זה הייעוד שלי.
אבל איך עושים את זה?
יש את כל סיפורי האימה על חברות התקליטים עם החוזים הדרקוניים. סיפורים מפחידים על אמנים שהיו חתומים בחברות גדולות, ולא עשו איתם כלום במשך שנים...
למרות שאני יודעת שיש המון סיפורים שאנשים לא מצליחים אוהבים לספר כדי להצדיק את כשלונם. וכמו כן, ישנן גם הרבה דרכים לאמן לקדם את עצמו, גם בלי עזרה "מקצועית". כמו למשל לשים תיק על הגב עם פוסטרים של ההופעה שלי, לתת כמה לחברים טובים ולמשפחה, וללכת ברגל ברחבי תל אביב כדי לתלות לקראת ההופעה הקרובה באוזן בר... דווקא ממש נהניתי לעשות את זה :-)
אבל אני מפחדת לעשות טעויות. לפספס את הרכבת...
התלבטתי המון אם להוציא את הדיסק שלי באופן עצמאי, ולמכור אותו כבר עכשיו בהופעות ובאינטרנט. בסוף החלטתי שכן - אך בגירסה מצומצמת. הפקתי דיסק טעימה של 5 שירים מתוך האלבום המלא, מה שנקרא בשפה המקצועית "Album Sampler" או "EP" - וזה התברר כצעד נכון. עכשיו אנשים יוצאים מההופעות שלי עם הדיסק ביד, והמוסיקה נשארת איתם. ומי שלא יכול להגיע להופעה, לפחות נהנה מהמוסיקה באוטו ובבית. זה לא כמו מופע חד פעמי שנשכח אחרי כמה ימים של התלהבות. ויש טעם של עוד, כי אלו רק 5 שירים, וגם המחיר ממש סביר בהתאם. אני מקבלת אחלה תגובות, וזה ממש כייף ומחמם את הלב:-)
אבל מה עכשיו?
נראה לי שמה שאני צריכה עכשיו, זה יחסי ציבור. להוציא סינגלים לרדיו, לארגן אייטמים בעיתונות ובאינטרנט, ובמקביל לארגן הופעה גדולה והשקה של הדיסק המלא.
אבל מה זה בכלל יחסי ציבור? זה תחום כל כך אפור. וגם יקר! אף אחד לא מוכן להתחייב לשום דבר, או להגדיר באופן מדוייק את העבודה. קשה לדעת אם העבודה נעשתה או לא. ויש גם את העניין שמדובר בתהליך. הרי מאמצים שנעשים עכשיו, יכולים לשאת פרי רק בעוד שנה שנתיים... ומי מממן את זה? והאם לבחור ביחצ"נית צעירה ורעבה ללא נסיון רב, שתראה בקידום שלי הזדמנות פריצה בשבילה, ולספוג את הטעויות וחוסר הנסיון? או לקחת משרד גדול עם קבלות שאני הדג הכי קטנטן בו, שיש סיכוי רב שאדחק לסוף התור אחרי כל הדגים השמנים?.... אין לי שמץ של מושג. בחיי.
ובאמת בנקודה הזאת, מתחשק לי למצוא את ה"אחד"..."שיגלה אותי"...
איזה מישהו ששמו הולך לפניו, שיגש אלי בתום הופעה, ויגיד לי שזה המופע הכי מרגש ומעניין שהוא ראה מימיו, ושהוא מאמין בי, ורוצה להשקיע הרבה כסף בקידום המופע והדיסק...
היה אחד כזה לפני איזה כמה שנים. איזה אמרגן מוכר. אחרי כמה פגישות בבתי קפה בתל אביב והבטחות מאוד נלהבות, לא יצא מזה כלום.
אולי זה לא באמת עובד ככה. אולי זאת רק פנטזיה מאחת האגדות שקראתי פעם. אין מנוס מלכתת רגליים.
זאת הילדה החולמנית שבי שמחפשת את הדרך הסלולה והפנויה.
אך האשה שאני, מעוניינת להיות מעורבת, ורוצה בהצלחה אמיתית לאורך זמן, בשילוב עם עשייה מוסיקלית יצירתית וכנה.
לא בפרסום גרידא וסגידה לאגו.
אני מעדיפה להנהיג וליזום דברים גדולים. ואני הכי נהנית ומסופקת כשזה כך.
אני ממשיכה לחפש שותפים נכונים ונלהבים לקידום המוסיקה שלי, לעשייה יצירתית ונועזת שבאה מהלב.
ובסוף.... הקהל יחליט:-)
מוזמנים להופעה הקרובה שלי באוזן בר בתל אביב, 9.1.11 בשעה 20:30: http://www.facebook.com/event.php?eid=150177895032774
וגם להופעה שלי באירוע משותף ומרגש שאני מקיימת עם המרצה והמאמן אייל סבג, שהפך נכות לאיכות! במוצ"ש 22/1/11 : http://www.eyalsabag.com/open-2010.htm
הייתי הולכת לספריה העירונית בנס ציונה כל שבוע, ובוחרת את הספרים המנוקדים הכי עבים, עם סיפורי אגדות של עמים שונים. הייתי שוקעת שעות ארוכות בחדרי וצוללת בדמיוני לעולמות אחרים. רק שלא יגמר הספר, כדי להמשיך לברוח מהעולם שלי. בתקופת בית הספר היסודי לא הייתי מקובלת מבחינה חברתית. הייתי די לבד, וזו היתה אחת הדרכים להתמודד.
לימים, בגיל בוגר יותר, נתקלתי בספר שירים של המלחין סשה ארגוב, בשיר שריגש אותי והחזיר אותי ברגע לאותם ימים בודדים מילדותי. השיר נקרא "עוד מחכה לאחד", שכתב אהוד מנור:
עוד מחכה לאחד,
חלום ישן עוד מלווה, לא נבגד.
מחכה לאחד
כשיופיע אזהה אותו מיד.
עוד מחכה לאחד
אשר ישכיח בעיניו
את העולם וכאביו
לאחד
שחותם שפתיו יטביע בי לעד.
עוד מחכה, לא אפחד,
עוד נאחזת בחלום, לא אמעד.
מחכה לאחד
שהבטיחו לי בספר מנוקד.
עוד מחכה, לא אפחד,
גם אם הזמן שיניו נועץ,
עוד יש בי רוח עד אין קץ
לאחד
שציפור נפשי בכף ידו תרעד.
אם יש אהבה, אם יש אהבה
אם יש אהבה בעולם,
אז היכן היא הלילה?
אם יש אהבה, אם יש אהבה,
אחכה לה עד יכלו ימי ולילם.
עוד מחכה לאחד,
מילים רכות עוד ממתינות צד בצד.
מחכה לאחד
שיניף בי את הדגל המורד.
עוד מחכה, לא אפחד,
אשיב ללעג בדממה,
אמתין לו כאן זקופת קומה,
לאחד
שליבו ופיו שווים, רק לו בלבד.
לא הכרתי את הביצוע של עפרה חזה, וזה היה הרבה לפני החידוש של אביגיל רוז, אך המילים לבדן - עשו את שלהן. כל כך יפות ונכונות שמשהו בלב שלי נמס...
האמת שכבר הרבה שנים תודה לאל, מצאתי את האחד שלי בתחום הזוגיות.
אך השיר הזה מתקשר לי לדברים אחרים בחיי.
סיימתי להקליט את הדיסק שלי. יש 11 שירים מוכנים אחרי מיקס ומסטרינג, ועוד כמה שמתווספים כל הזמן.
אני מופיעה באופן קבוע, עם הרכב מעולה של חברים טובים שאני ממש אוהבת ונהנית לנגן איתם.
ועם זאת, הרבה שואלים אותי כל הזמן: "נו, מתי ישמעו אותך ברדיו? " או: "למה לא שמענו עלייך עדיין?..."
ואני לא ממש יודעת מה לענות.
אני כמובן רוצה להגיע להרבה אנשים, לרגש, להעצים ולשמח. זה הייעוד שלי.
אבל איך עושים את זה?
יש את כל סיפורי האימה על חברות התקליטים עם החוזים הדרקוניים. סיפורים מפחידים על אמנים שהיו חתומים בחברות גדולות, ולא עשו איתם כלום במשך שנים...
למרות שאני יודעת שיש המון סיפורים שאנשים לא מצליחים אוהבים לספר כדי להצדיק את כשלונם. וכמו כן, ישנן גם הרבה דרכים לאמן לקדם את עצמו, גם בלי עזרה "מקצועית". כמו למשל לשים תיק על הגב עם פוסטרים של ההופעה שלי, לתת כמה לחברים טובים ולמשפחה, וללכת ברגל ברחבי תל אביב כדי לתלות לקראת ההופעה הקרובה באוזן בר... דווקא ממש נהניתי לעשות את זה :-)
אבל אני מפחדת לעשות טעויות. לפספס את הרכבת...
התלבטתי המון אם להוציא את הדיסק שלי באופן עצמאי, ולמכור אותו כבר עכשיו בהופעות ובאינטרנט. בסוף החלטתי שכן - אך בגירסה מצומצמת. הפקתי דיסק טעימה של 5 שירים מתוך האלבום המלא, מה שנקרא בשפה המקצועית "Album Sampler" או "EP" - וזה התברר כצעד נכון. עכשיו אנשים יוצאים מההופעות שלי עם הדיסק ביד, והמוסיקה נשארת איתם. ומי שלא יכול להגיע להופעה, לפחות נהנה מהמוסיקה באוטו ובבית. זה לא כמו מופע חד פעמי שנשכח אחרי כמה ימים של התלהבות. ויש טעם של עוד, כי אלו רק 5 שירים, וגם המחיר ממש סביר בהתאם. אני מקבלת אחלה תגובות, וזה ממש כייף ומחמם את הלב:-)
אבל מה עכשיו?
נראה לי שמה שאני צריכה עכשיו, זה יחסי ציבור. להוציא סינגלים לרדיו, לארגן אייטמים בעיתונות ובאינטרנט, ובמקביל לארגן הופעה גדולה והשקה של הדיסק המלא.
אבל מה זה בכלל יחסי ציבור? זה תחום כל כך אפור. וגם יקר! אף אחד לא מוכן להתחייב לשום דבר, או להגדיר באופן מדוייק את העבודה. קשה לדעת אם העבודה נעשתה או לא. ויש גם את העניין שמדובר בתהליך. הרי מאמצים שנעשים עכשיו, יכולים לשאת פרי רק בעוד שנה שנתיים... ומי מממן את זה? והאם לבחור ביחצ"נית צעירה ורעבה ללא נסיון רב, שתראה בקידום שלי הזדמנות פריצה בשבילה, ולספוג את הטעויות וחוסר הנסיון? או לקחת משרד גדול עם קבלות שאני הדג הכי קטנטן בו, שיש סיכוי רב שאדחק לסוף התור אחרי כל הדגים השמנים?.... אין לי שמץ של מושג. בחיי.
ובאמת בנקודה הזאת, מתחשק לי למצוא את ה"אחד"..."שיגלה אותי"...
איזה מישהו ששמו הולך לפניו, שיגש אלי בתום הופעה, ויגיד לי שזה המופע הכי מרגש ומעניין שהוא ראה מימיו, ושהוא מאמין בי, ורוצה להשקיע הרבה כסף בקידום המופע והדיסק...
היה אחד כזה לפני איזה כמה שנים. איזה אמרגן מוכר. אחרי כמה פגישות בבתי קפה בתל אביב והבטחות מאוד נלהבות, לא יצא מזה כלום.
אולי זה לא באמת עובד ככה. אולי זאת רק פנטזיה מאחת האגדות שקראתי פעם. אין מנוס מלכתת רגליים.
זאת הילדה החולמנית שבי שמחפשת את הדרך הסלולה והפנויה.
אך האשה שאני, מעוניינת להיות מעורבת, ורוצה בהצלחה אמיתית לאורך זמן, בשילוב עם עשייה מוסיקלית יצירתית וכנה.
לא בפרסום גרידא וסגידה לאגו.
אני מעדיפה להנהיג וליזום דברים גדולים. ואני הכי נהנית ומסופקת כשזה כך.
אני ממשיכה לחפש שותפים נכונים ונלהבים לקידום המוסיקה שלי, לעשייה יצירתית ונועזת שבאה מהלב.
ובסוף.... הקהל יחליט:-)
מוזמנים להופעה הקרובה שלי באוזן בר בתל אביב, 9.1.11 בשעה 20:30: http://www.facebook.com/event.php?eid=150177895032774
וגם להופעה שלי באירוע משותף ומרגש שאני מקיימת עם המרצה והמאמן אייל סבג, שהפך נכות לאיכות! במוצ"ש 22/1/11 : http://www.eyalsabag.com/open-2010.htm
